זוהי קבוצת ניתוחים זעיר פולשניים שהוחל בשימוש בהם ב - 1996. הניתוח הראשון מסוג זה היה ה - TVT (Tension free Vaginal
Tape), שבמהלכו מושתלת רצועה של חומר בלתי נספג (פולי פרופילן) מתחת לשופכה. ההשתלה נעשית דרך הנרתיק, וקצות הרצועה
מועברים לשיפולי הבטן. הניתוח נעשה באמצעות מחטים ארוכות, כך שהחתך בנרתיק הוא מינימלי (כ - 2 ס"מ) ואין תפרים נראים לעין. ניתוח
זה הביא למהפיכה בתחום זה, כיוון שהושגו תוצאות ארוכות טווח מצויינות, הזהות לניתוחי בטן גדולים לתיקון דליפת שתן במאמץ, עם
תחלואה נמוכה ועד היום בוצעו מעל מליון ניתוחים מסוג זה. התוצאות המושגות הן בטווח של 85-90% ריפוי או שיפור. בשנים האחרונות
נמצאה שיטה המעבירה את מחטי הסרט דרך הממברנה האובטורטורית (Obturator membrane) מצידי הרגלים ולא דרך שיפולי הבטן.
השינוי בשיטה זו גרם להפחתה משמעותית בסיבוכים עם סיכויי הצלחה זהים ל - TVT. שיטה זו קרוייה TOT (Trans Obturator Tape)
או TVT-O (TVT-Obturator). קבוצה חדשה של ניתוחי מתלה זעירים החלה להיות משווקת מ - 2007, ניתוחים שבהם משתילים את סרט
המתלה ללא דקירת מחטים דרך העור. המוצרים הקיימים בשוק כיום מסוג זה הם ה - TVT-s וה - Mini Arc . ההתנסות עם ניתוחים אלו
עדיין קצרה ולכן לא ניתן להסיק שיעילותם זהה בטווח הארוך לניתוחים הקיימים. יתרונם הוא ביצוע בהרדמה מקומית, תוצאות ריפוי נמוכות
בכ 10%מהניתוחים הקודמים.
לניתוחי ה TVT וה TVTO-תוצאות מצוינות, ללא צורך פתיחת בטן.
באזור צואר השלפוחית ומקבעים אותם לרקמת החיבור העוטפת את עצמות האגן. תוצאות הניתוח הן ארוכות טווח (מספר רב של שנים),
ועומדות על 85-80% לטווח ארוך. בשל הצורך בפתיחת בטן – התחלואה מניתוחים אלו גבוהה יותר, וכן משך האשפוז וההתאוששות ארוכים
בהשוואה לניתוחי המתלה הזעיר פולשניים. בגלל הפופולריות הרבה לה זכו ניתוחים אלו בקרב גינקולוגים ואורולוגים במהלך שנים רבות -
קיים מידע רפואי רב על ניתוחים אלו, כולל תוצאותיהם וסיבוכיהם. ניתוחים אלו עדיין מצויים בשימוש, בעיקר במקרים בהם קיים לפתיחת בטן
מסיבה אחרת (כגון: כריתת רחם, כריתת גידול וכו').
OVER AVTIVE BLADDER = שלפוחית רגיזה
דליפת שתן ללא קשר למאמץ אלא בגלל התכווצות לא רצונית של שלפוחית השתן. מתבטא ב:
דחיפות – צריך להגיע מהר לשירותים ואם לא יכול לדלוף
תכיפות – צריך להשתין פעמים רבות ביום ו/או בלילה (nocturia)
האבחון והטיפול מבוצע על סמך התיאור הקליני של הסימפטומים ויכול להעזר על ידי אורודינמיקה או יומן השתנה למשך 2-6 ימים אשר מלמד
על כמות השתיה וחלוקתה לאורך היממה, חומרת התכיפות ביום ובלילה
סיבות :
אצל 95% מהנשים הסיבה אינה ידועה ואצל חלק גדול מתוכן אף הבדיקה האורודינמית תיהיה תקינה
אצל השאר פגיעה נוירולוגית כגון אירוע מוחי, פגיעה בעמוד שידרה, פריצת דיסק, טרשת נפוצה וכו'.
גירוי עקב זיהום בכיס השתן או גירוי במנגנון דלקתי לא זיהומי – גידול, קטטר, אבנים.
טיפולים לדליפת שתן מדחיפות
מתבסס על טיפול תרופתי אשר יעיל בכ 70% מהמיקרים כשניתוחים כמעט ואינם רלבנטיים עקב בסוג זה של דליפת שתן. התרופות
הגורמות להרפיית שריר שלפוחית השתן, ומאפשרות להגיע לשרותים בזמן ובדחיפות ותכיפות מופחתים. תרופות אלו כוללות את הנוביטרופן,
דטרוזיטול, פרימוניל, ספזמקס, לירינל, וסיקר וכו'. הנוביטרופן והפרימוניל, נמצאים בשוק שנים רבות, ובעלות תופעות לוואי משמעותיות במינון
מלא (יובש בפה, עצירות, טשטוש ראיה). שאר התרופות הן חדשות יותר ניתנות במינון חד יומי עם מיעוט תופעות לוואי יחסי ויעילות טובה.
כיוון שהתרופות החדשות הוכנסו לסל הבריאות ב- 2009, מומלץ להשתמש בעיקר בתרופות מהדור החדש. בנשים לאחר גיל המעבר מומלץ
גם להוסיף קרם אסטרוגני מקומי לנרתיק. במידה ואין תגובה לטיפול תרופתי מומלץ לבצע לפי הצורך המשך בירור הכולל הערכה אורודינמית
של מערכת השתן התחתונה, שתן לציטולוגיה, ציסטוסקופיה והערכת אולטרא סאונד של דרכי השתן והכליות.
טיפולים חשובים במקביל להקלת המצב:
Timed voiding – הטלת שתן יזומה
הפסקת שתיה משמעותית מספר שעות לפני השינה.
הרמת רגליים כשעתיים לפני השינה או אחר הצהרים וגרביים אלסטיות עד הברך כאשר יש רקע של בצקות ברגלים והשתנה לילית מרובה
Bio feedback ופזיותרפיה של רצפת האגן – מלמד לשלוט על הלחץ התוך בטני.
הורמון אנטי-דיורטי ADH – לפני השינה. מומלץ רק כאשר מעל 50% מנפח ההשתנה היא בלילה.
דוגמא לניתוח במצבי קיצון חמורים - Enterocystoplasty – הגדלת כיס השתן ע"י רקמת מעי. זהו ניתוח בטני גדול עם בעיות בהתרוקנות
לאחר הניתוח עד צורך בצינטור עצמי קבוע.
לאחרונה דווח על הצלחות ראשוניות של טיפולים נסיוניים נוספים המיועדים רק למקרים קיצוניים שאינם מגיבים לטיפול תרופתי. טיפולים אלו
כוללים גירוי חשמלי של שורשי העצב בעמוד השדרה (Sacral Neuromodulation) והזרקות מקומיות לשלפוחית השתן של רעלן הבוטולינום
(Botox) שמונעת ממנה להתכווץ באופן לא רצוני.
Overflow incontinence
שלפוחית שתן שאינה מתרוקנת עקב צניחה, חסימה או תרופות גדלה יתר על המידה ולכן יתכן דליפת שתן בשעול או צחוק וכו'. בנשים אלו
יש בד"כ שארית שתן רבה ללא כאבים מה שמלמד על מצב כרוני. במצב זה חייבים להכניס קטטר קבוע לתקופה מסוימת או לתקן את
הצניחה. ביחוד חשוב לטפל בבעיה של עצירת שתן חלקית אצל נשים עם צניחת שלפוחית השתן מחשש לפגיעה כליתית.
